<h1>ארחות חיים הלכ' טהרת כלים סימנים א'—ב'</h1>
<h2>דף לג.</h2>
נאדות הגוים וקנקניהם שנתנו לתוכן יין נסך וכל כלי שמכניסו לקיום ואע"פ שאין דרך להכניס שם לקיום וכן אם שהה בהן היין אסור שיתן בהן יין עד שיישנן י"ב חדש או שיחזירם לאור עד שיתרפה הזפת שעליהן או שיוחמו או שיתן לתוכן מים מעת לעת שלשה ימים ויחליף המים בכל יום מעת לעת. ואם נתן בהן יין קודם שיטהרם מאחת מכל אלה היין אסור בשתיה וכן נמי פסק הר' שמואל ז"ל וכן נמי כתב הרשב"א ז"ל וז"ל כל הכלים שנשתמש בהן ישראל עד שלא הכשירו אסור בשתיה ומותר בהנאה ויראה לי שאם נתן בתוכו קיתון של מים רואין כל שיש במים לבטל קליפת הקנקן לפי שיעור אחד בששה מים מותר אפילו בשתיה שאפילו תחשוב הקליפות כיין הרי הוא מתבטל בתוך שיעור זה על הדרך שביארנו [שהיין נותן טעם לפגם בתוך ששה חלקי מים] וכל שכן שטעם היין הנבלע בקלפות אלו נותנין טעם לפגם בתוך שיעור מים כזה. וכ"ש אם דרך ענבים בגת של גוים עד שלא הכשירו שהרי החרצנים והזגים רבים על הקליפות ומבטלין אותן. ויראה לי שאפילו כן אסור להוציא את היין דרך נקב הברזא שהנקב אסור והיין יוצא צלול ויאסר שם עכ"ל. וכן נמי פסק הרב אדוננו מורנו ר' שם טוב ז"ל. והרב ר' אברהם בר' יצחק ז"ל פסק כמו כן שאפילו בדיעבד אסור כשתיה והביא ראיה מהירושלמי. ועוד כתב והביא טעם מהירושלמי נראה (בפני) [בעיני] שאם יעשה מלוי ועירוי שלשה פעמים ביין בדיעבד אע"פ שהיין השלישי נאסר מכח הקנקן אין לו כח לאסרו אלא מכשירין את הקנקן והר"ם ב"ן ז"ל כתב על הירושלמי ערוי ביין מכשיר לדברי חכמים אבל לא לר' מאיר וזה דבר חדש שלא מצינו לו רגלים בגמ' שלנו ולפיכך אין להקל ולהורות כן. תשובה שאלה לר"ש ז"ל על היין ששאלת אם ראית שנתנוה בחבית של גוי בלא מלוי ועירוי ג' ימים איני מתיר לשתות ממנו וכל שלא ראו עיניך אל תחזיק את יינן באיסור אע"פ שחשודין בו אין רוב חביותיהם לקוחות מן הגוים ואיני מחמיר בו אלא ביין הניתן בו ראשון אבל לשנה אחרת איני מחמיר כל כך עכ"ל.
